הרגע שבו אנחנו מתחילות לעבוד עם הגוף יכול להיות מאיים..
"אני מספיק גמישה.." " אני אצליח לזוז מחר?" " אולי זה גדול עלי"
"אין לי כוח להתחייב לעוד משהו עם האטרף הזה של החיים"
"ללבוש עכשיו טייץ???"
בזמן האחרון בסיום שיעורים אני שומעת ממתאמנות שמספרות שמשהו בסוג העבודה שאני מציעה, שאספתי בהרבה שנים של חקר ולימוד את
הגוף ועל הגוף מאפשר מעבר עדין ועמוק מחוסר תנועה לעבר תנועה שסוחפת איתה את הגוף ומיטיבה עם הנפש. פתאום מתברר שהמאמץ שנדרש כדי להתחיל לזוז לא גדול כפי שהיה נראה.
הרגע שלפני
לתוך השיעור של הבוקר נכנסו הרהורים על רכות והקשבה לגוף אל מול כוח ודחיפה אל הקצה. במשך שנים לימדתי ותרגלתי יוגה ופילאטיס מתוך מוטיבציה הישגית ורצון להתחזק, לעצב, לגרום לגוף להפוך לגוף אחר.
בשנים האחרונות אני מגלה שדווקא האפשרות להתמסר לתנועה מתוך מקום קשוב שמקבל את המגבלות והשינויים הוא זה שמייצר שינוי הדרגתי ועמוק, ובונה את ההיכרות והאמון בעצמך ובגוף.
לעיתים קרובות מגיעות אלי מתאמנות שגם הן עברו דרך סוג העבודה החזקה והמאומצת עם הגוף, שלפעמים אף הביאה לכאב. מרגש לראות איך מגיעה בהדרגה ההבנה שדווקא מתוך ההקשבה לגוף, יש לו אפשרות להתחזק ולהבנות, להשתחרר מכאב, ולהתעצב מתוך רכות.
קצוות
היום אחת הבנות בשיעור אמרה לי שכשניסתה להסביר לחברה מה אנחנו עושות בשיעור ולמה היא מגיעה 3 פעמים בשבוע בלי לפספס היא מצאה את עצמה אומרת"אנחנו עושות שימון למפרקים",
יוצאת מהשיעור כמו אחרי טיפול 10,000... שמחתי על הדיוק הזה..
אז באמת לפעמים אני מתקשה להסביר מה זה בדיוק , שיעור התנועה אני מעבירה, מזכיר מאוד יוגה, עם אלמנטים מפילאטיס מזכיר מאוד פלדנקרייז ודומה לשיעורי מחשבת הגוף או לחימום של טכניקת
ריליס במחול.
במהלך הדרך המקצועית שלי גם כרקדנית, גם כמורה לפילאטיס ומחול וגם כמטפלת רגשית עם התמחות בתרפיה מבוססת מיינדפולנס אספתי לי הרבה טכניקות שאני אוהבת ושתמכו בי פיזית ורגשית במהלך הדרך שלי. בשיעורים אני מרגישה שמתגבש לו מן תמהיל שמאפשר חיבור לגוף, ובנייה של מרכז ויציבה טובה.
אני רואה שהשיעור מתאים לכל מי שמתעניינת להיות בקשר עם הגוף שלה, להרגיש יותר ביטחון ותחושה של היכרות שמאפשרת להשתחרר מכאב ולהתחזק ולבנות הרגלי תנועה נכונים ליום- יום.
מרגש אותי לראות בשיעור מישהי שמתאמנת או רוקדת מגיל צעיר, גמישה מאוד ועם טווחי תנועה גדולים לצד מישהי שרק מתחילה לגשש את ההיכרות לתוך עולם הגוף ושתיהן יכולות להינות ולהתמסר לתרגול ולהפיק תועלת נהדרת מאותן תנוחות בדיוק..
טיפול 10,000 למפרקים
האינסטינקט הבסיסי שלנו אל מול כאב או תקיעות פיזית הוא בד"כ לעצור ולהתכווץ. החשש מפני המגע עם הכאב משאיר הרבה מאיתנו בתוך לופ שקשה לצאת ממנו , הגוף הולך ומתנוון ומייצר עוד אחיזות פנימיות סביב המקום הכאוב (שאגב, ברוב המקרים הוא לא מקור הבעיה..). אפשר גם אחרת.
השיעור מאפשר לפתוח את הגוף ואת החושים לתוך חוויה הרמונית
של גוף בתנועה. איברי גוף שנעים בנועם ובשיחה אחד עם השנייה. בשיעורים נאריך את מה שהתכווץ, נפרום את מה שהסתבך ונחזק
את מה שנחלש במרוצת השנים, וכל זה עם הרבה קשב לגוף ונשימה.
וכמובן שהשיעורים מתאימים גם למי שפשוט רוצה לנוע, בלי שכואב לה:)
על כאב ותנועה
מישהי ראתה את הפלייר שלי ושאלה- אז מה זה בעצם
"פילאטיס בתנועה". שאלה טובה..
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חווה את החיים דרף הגוף.
רוקדת מפזזת , בוכה עם כל הגוף, כואבת - בגוף, שמחה בגוף,
גם כשאני מטפלת בתור פסיכותרפיסטית- אני בגוף שלי ובתשומת לב ובדיבור עם הגוף שיושב מולי .
בשיעורי תנועה שאני מעבירה אני עובדת על פי כמה עקרונות משיטת פילאטיס, ומעוד שיטות תנועה שהתאמנתי ומתאמנת בהן במהלך השנים – מחשבת הגוף, פלדנקרייז, מחול מודרני,
וכרגע הרכבתי איזה מתכון שמרגיש שעובד עבורי ועבור המתאמנות והמתאמנים שמגיעות ומתחברות.
בשיעורים ניתן יחס לחיבורים בין קצוות הגוף למרכז, ניתן קשב לנשימה ולחיבור בינה לבין התנועה, נשים לב לקשר בין התנועות והמנחים השונים. נטפל ברכות באזורים תקועים ונחזק אזורים חלשים. וכל זה תוך כדי קשב לגוף ולגבולות שלנו.
מחשבות על השיעור
הלכתי בעצמי לשיעורי פילאטיס ויוגה וחזרתי תפוסה ומכווצת, ודלקת בשורש כף יד הרימה ראש..חברה סיפרה לי על שיטה שנקראת מחשבת הגוף.. הלכתי לנסות -והתאהבתי..
מאז אני מתרגלת את השיטה באדיקות ומכניסה הרבה מאוד אלמנטים ממנה לשיעורים שלי.
אז אמנם עוד לא עשיתי את הקורס מורים הרשמי אבל אני לגמרי נושמת וחיה את השיטה המיוחדת הזו ויחד עם חיזוקים משיטות אחרות נבנה לו שיעור שמאפשר להניע את הגוף בצורה רכה ועמוקה, פורמת מתחים ומאפשרת לגוף לשיר את עצמו...
אני רואה איך המתאמנים והמתאמנות נפרסים על המזרן בשמחה, השפתיים לא תמיד מחייכות בעיקר כי אני מציעה לשחרר לסתות אבל הגוף עצמו מחייך, מתרכך, מתמסר לתנועה האינסופית, למגעים עם הרצפה ועם הגוף תוך כדי התנועה.
וכן, על הדרך גם מתחזק ונאסף..
מה זה השיעור הזה?
התחלתי ללמד לפני 12 שנה , פילאטיס קלאסי. מכשירים ומזרן. בתור רקדנית ,מאוד נדלקתי על השיטה ועל הרפרטואר שאפשרו הרבה דיוק , עבודה מתוך מרכז הגוף ופיתוח של חוזק וגמישות. יחד עם האהבה שלי לשיטה, אחרי כמה שנים, משהו כבר
לא הרגיש מדויק עבורי. התחלתי להשתעמם.. ונכנסתי למסע וחיפוש אחר שיטות תנועה נוספות. כשברקע אמא מלמדת צ'י קונג ואני משתתפת בשיעורים שלה.. במקביל כל הזמן רקדתי, טכניקת ריליס, ואימפרוביזציה וגם לימדתי מחול. התחלתי לתרגל גם יוגה (שפתחה לי את השער אל הרוח, המדיטציה והמיינדפולנס שאחר כך גם העמקתי בו בלימודים בתחום הטיפול) ופלדנקרייז שאיפשר לי לשחרר הרבה תקיעויות פיזיות ומנטליות ולנוע מתוך פחות 'אחיזה'. לשתי השיטות מאוד התחברתי, והתחלתי להכניס אלמנטים משתיהן לשיעורים שלי.
אחרי הלידה של הבת הגדולה שלי, הגוף שלי היה די מפורק והרגשתי שאני רוצה לחזור לתנועה בעדינות אבל גם להתחזק,
